עם עשן על השפתיים וגשם על העיניים,
אני מחכה שהחשכה תתגבר עליי בשלמות
ותיקח אותי למקום שבו הטירוף לו נגמר,
מקום שבו אוכל להרגיש שייכת.
מכיוון שאני מרגישה כמו ורד נטול עלי כותרת, שושן חסר צבע.
שכבר מת בין היחידים שגוססים ומנסים להגיע לאור.



